ח'טיב נ' פועלים אקספרס בע"מ

פסק דין

מונחת בפני בקשת רשות ערעור!!! היה צריך להיות מונח בפני ערעור על החלטת כב' הרשם נדים מוראני מיום 6.1.11 על פי הוראת סעיף 96 ב' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.

למרות פגם זה אני רואה בבקשה כערעור ואדון בכך.

העובדות הצריכות לעניין;

המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה כספית כנגד המבקש על סך 32,401 ₪, ועל פי התביעה נטען כי המבקש ביקש להנפיק לו כרטיס אשראי אמריקן אקספרס ולשם כך חתם על טופס בקשה לקבלת כרטיס אשראי.

כמו כן נטען כי המשיב הנפיק כרטיס אשראי, כמבוקש, וכרטיס האשראי נמסר למבקש ואף הועמדה לו מסגרת אשראי.

המשיב צירף לתביעה העתק מהבקשה לקבלת כרטיס חיוב, והעתק מההוראה לחיוב חשבון החתומים בחתימת המבקש.

סכום התביעה לא שולם על ידי המבקש.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע התביעה וטען כי המשיב הגיש תביעתו שלא כדין, ולא צירף הסכם בכתב חתום בידי המבקש המסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים על פי סעיף 2 לחוק כרטיסי חיוב.

המבקש הודה כי במהלך שנת 2008 מסר הרשאה בכתב לחיוב חשבונו בבנק לאומי סניף כרמל, ובמהלך שנת 2009 ושביקש המבקש להעתיק את הפעילות שלו לבנק אחר, ביקש מהמשיב להעביר את החיובים לחשבונו החדש, אולם המשיב סירב מהנימוק שכרטיס האשראי הונפק עבור בנק לאומי בלבד.

החלטת כב' הרשם;

כב' הרשם מוראני ולאחר שהמבקש נחקר בפניו, אישר בעדותו שהוא חתום על החוזה עם המשיב וחתם על הנספחים שצורפו לכתב התביעה, החליט לתת למבקש רשות להתגונן בפני בקשת הביצוע, בכפוף לכך שהוא יפקיד בקופת בית המשפט סך של 25,000 ₪ וזאת תוך 40 יום מיום קבלת ההחלטה. סכום זה לא הופקד.

כב' הרשם קבע בהחלטתו שהוכח בפניו שנחתם הסכם בין הצדדים וכי הטענה שהמשיב לא היה רשאי להנפיק את כרטיס האשראי ללא חתימת חוזה, שעה שהוא הסכים לקבל את כרטיס האשראי ולעשות בו שימוש, הטענה שהמשיב לא היה רשאי להנפיק כרטיס אשראי זה, לטעמו של כב' הרשם, נטענה בחוסר תום לב.

כב' הרשם המשיך וציין בהחלטתו, שהמבקש לא חלק על קיומו של החוב ושיעורו, אם כי חלק רק על מועד תשלומו וחלק על כך שהמשיב העמיד את כל החוב לפירעון מיידי.

לסיכום קבע כב הרשם, מאחר והמבקש אינו מתכחש לקיום החוב ומאחר וכבר עברו 14 חודשים מיום חסימת כרטיס האשראי, הגנתו של המבקש הינה קלושה. יחד עם זאת ולמרות קביעה זו, אפשר כב' הרשם למבקש להתגונן מפני התובענה ובלבד שיפקיד סך של 25,000 ₪.

טיעוני המבקש;

המבקש ביקש לבטל את ההחלטה וטען, כי המבקש הראה הגנה ראויה ואין להתנות את מתן רשות להתגונן בתנאים או בהפקדה כספית וכי החלטתו מנוגדת לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ד – 1986 וכי ההחלטה גורמת עיוות דין למבקש.

עוד טען המבקש, כי כב' הרשם יצר הסכם מאין והמשיך וטען, כי לא קיים הסכם בין הצדדים וכי כתב התביעה לא מגלה כל עילה נגד המבקש וכי כב' הרשם חרג מסמכותו כאשר יצר הסכם בין הצדדים וכי הונח בפניו מסמך ריק מתוכן של הסכם סטנדרטי לא חתום ולא מכיל את פרטי המבקש.

עוד טען המבקש, כי טעה כב' הרשם בהחלטתו, כאשר הסיק את דבר קיומו של ההסכם על יסוד נספח ג' לכתב התביעה, שאינו חתום ועל יסודו קבע כי קיים הסכם חתום בין הצדדים.

הכרעה;